יעקב מורד נולד בשנת 1944 בעירק, שם חיה הקהילה היהודית בצל פחד מתמיד מפרעות ופוגרומים שהלכו והתגברו עם הכרזת המדינה. בשנת 1950 עלתה המשפחה ארצה ללא כל רכוש. לאחר תלאות הקליטה הקשים הגיעו למעברה ביוקנעם בה היו שלושה אוהלים. אותם שכנו באוהל הרביעי. בהמשך עברו לפחונים ולבסוף לשיכונים שם נטע אביו כרם משאת נפשו מזה שנים והכין למשפחה יין לקידוש. כילד נמשך יעקב לריח התסיסה ולטעמו המתקתק של היין ועזר לאביו בהכנתו ובהמשך הכין יין בעצמו. בשנת 1969 הכיר את אתי אשתו לעתיד ויחד נסעו לבית הוריה ביבניאל, שם פגש את אביה שסיפר לו שהוא מייצר יין מפירות וירקות לפי ידע שעבר במשפחתו מדור לדור. הוא טעם והוקסם משפע הטעמים. לאחר מספר שבועות נוספו על המדפים במרתף הבית ליד מכלי היין מיכלים עם יינות שכר בצבעים שונים.
לאחר כשלושים שנות תחביב, השתתפות בירידים רבים ובעידוד חברים ובני משפחה, שאהבו את טעמם של היינות, החליט יעקב לפרוש ממפעל סולתם שביוקנעם, בו עבד כשלושים שנה ויצא להגשים את חלומו לפתוח יקב ייחודי. בשנת 1999 פתחו אתי ויעקב את יקב מורד בו ייצרו יינות שיכר מפירות אקזוטיים כמו רימונים, פסיפלורה, אננס, ליצ׳י וליקר בטעמים שונים. בזכות הייחוד שלו זכה היקב המשפחתי לפרסום רב ומשך אליו מבקרים רבים.
הרצון לתעד את קורות חייו וחיי משפחתו בער בו זה שנים רבות ולאורך כשלוש שנים ליקט חומר מהמשפחה וכתב את הספר "טעם הארץ".
ביום ה-3 בספטמבר 1999 במבנה ישן ששופץ ע"י בני המשפחה נפתח "מרתף מורד" שייצר שיכר מפירות, מירקות ומצמחי תבלין – מפסיפלורה ותפוחים עד גזר, סלק, נענע, קינמון וסרפד. ליקר קפה, שוקולד ושזיפים. "רציתי לשמר את השם "מרתף" שבו עסקתי כתחביב 30 שנה. ליד מיכלי היין תססו גם יינות השיכר במיכלי זכוכית דרכם ראו המבקרים את התסיסה. הלקוחות הראשונים היו עובדי הי-טק ממפעלים סמוכים והאוטובוס הראשון היה של עובדי התעשייה האווירית שישבו על ספסלים מאולתרים ושמעו על הקמת היקב ונהנו מאד. לפני חג הפסח ביקר אצלנו צוות של הטלוויזיה הישראלית שהכין כתבה על היקב המיוחד. הכתבה שודרה במהדורת יומן השבוע של ערב שבת ועשתה פרסום ענק. כשנה לאחר מכן הזמינו אותי לערוץ 2 לתכנית בוקר בשידור חי, ומאז היו כתבות רבות ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות והיקב התפרסם כ"יקב המייצר יין מכל דבר" והפך לאטרקציה לתיירים, ולמבקרים בצפון הארץ. מטיילים התחילו להגיע גם באוטובוסים – משפחות וקבוצות מאורגנות. במרוצת השנים היו עליות וירידות בביקורים, זאת בעיקר עקב אירועים ביטחוניים שפגעו קשות בכל אתרי התיירות בצפון וכמובן גם בנו.
"בשנת 2008 עקב דרישה לכמויות גדולות שלא היה באפשרותנו לספק, הגענו למצב בלתי אפשרי, ללא מיכלים בגודל הנדרש למלא עשרות אלפי בקבוקים וידני זה היה בלתי אפשרי. בשנת 2009 הכנסנו שותף משקיע שרכש מיכלים גדולים ומכונת מילוי אוטומטית וכיום היקב, שהתחיל לפני 45 שנים במרתף הבית, משווק יינות שיכר וליקר בארץ וגם בחו"ל".
בשנת 2017 פרשו אתי ויעקב לגמלאות, אך הרצון המחובר באופיו לשורשיו של יעקב לא נותן לו לשבת בחיבוק ידיים וכיום מרצה יעקב ומספר על ספרו "טעם הארץ". הקהל יושב מרותק, מקשיב וחווה את האירועים. יעקב מעביר סדנאות להפקת ליקר ביתי ממוצרי בריאות טעימים ומיוחדים ובסיום הסדנה כל משתתף מכין לעצמו ליקר.